מחברת הכרת תודה

                               
הכרת תודה על בסיס יומי מפתחת את הסינפסות המכירות את הטוב בכל אחד ובכל מצב.

"כל האנשים השמחים הם אסירי תודה. אנשים חסרי הכרת תודה לא יכולים להיות מאושרים. אנו נוטים לחשוב שאומללות מביאה אנשים להתלונן, אך ההיפך הוא הנכון – התלונות הן שגורמות לאנשים להיות אומללים."  דניס פרגר

מכל הגישות שאנחנו יכולים לאמץ לעצמנו, גישת הכרת התודה היא החשובה ביותר וזו שיש לה את הסיכוי המרבי להגדיל את בריאותנו ואושרנו.
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מצאו יתרונות רבים בחיזוק רגש הכרת התודה.
דר' רוברט אמונס וחבריו מאוניברסיטת קליפורניה חוקרים זה למעלה מעשור את ההשפעות של הכרת התודה על בריאותנו הגופנית והנפשית והממצאים מאירי עיניים. במחקר השוואתי נמצא שאנשים שניהלו יומן הכרת תודה על בסיס שבועי, דווחו על פחות סימפטומים גופניים כמו כאב, הרגישו טוב יותר לגבי חייהם באופן כללי, והיו יותר אופטימיים לגבי השבוע המתקרב מאשר כאלה שכתבו על בעיות או אירועים נייטרלים בחייהם (1). (ראיון עם דר' אמונס).
צעירים שכתבו הכרת תודה על בסיס יומי דווחו על מצבים חיוביים של ערנות, התלהבות, נחישות, ריכוז ואנרגיה בהשוואה לקבוצה שהתרכזה בבעיות או בביקורת חברתית. (2)
קבוצת חולים במחלות ניוון שרירים רשמה הכרת תודה במשך 21 יום ודווחה על מצב רוח חיובי ומלא אנרגיה, תחושת חיבור גדולה יותר עם אחרים, יותר אופטימיות ושיפור באיכות וכמות השינה בהשוואה לקבוצת ביקורת.
אנשים המכירים תודה מדווחים על רמות גבוהות של רגשות חיוביים, סיפוק מהחיים, חיוניות, אופטימיות ורמות נמוכות של דיכאון וסטרס. הם חווים יותר אמפתיה וביכולתם להיכנס לנעליו של הזולת. הם נחשבים יותר נדיבים ונתפסים כיותר מוכנים לעזור על ידי אנשים בסביבתם החברתית. (3)
"מודה אני לפניך" - אנשים בעלי אמונה דתית נוטים להיות יותר אסירי תודה. הם מכירים בקשרי הגומלין בין בני אדם ונוטים לקיים ערבות הדדית. (4)

במוחנו התגלו נוירונים מיוחדים המסוגלים להגיב לרגשות הזולת כאילו היה מדובר בנו. אלו אותם תאים המופעלים בזמן צפייה בסרט, כשיש הזדהות עם השחקנים. תאי עצב אלו נקראים בשם נוירוני מראה ויש המכנים אותם נוירוני הדלאי למה בשל יכולתם לחוש חמלה כלפי הזולת. המשמעות הרחבה יותר של תאי עצב אלו היא ההשפעה ההדדית בין אדם לרעהו. כשאנו מודים לאדם אחר, נוירוני המראה שלו מתעוררים ואנו חווים יחד את רגש הכרת התודה. רגש זה הוא מהמחזקים הגדולים ביותר של המערכת החיסונית! הודיה מביאה לתחושת עונג אצל המקבל אך גם אצל הנותן. במצב זה, משתחררים במוח חומרים כמו דופמין, סרוטונין, אצטיל כולין – מוליכים עצביים הגורמים לתחושת שלווה, הנאה ואושר. (5)

ישנם שלושה סוגים של הכרת התודה:

הכרת תודה לכל הטוב בחיי - הכרת תודה לאנשים, מקומות, חפצים הנוגעים אלינו באופן ישיר. כאשר אנו מקבלים מתנה, כאשר חבר מקשיב לנו ותומך בנו לכל מה שאנחנו מזהים כתורם לאושרנו - קל לנו להכיר תודה.

הכרת תודה למובן מאליו שהוא ממש לא מובן מאליו
יש הכרת תודה והיא פחות מובנת מכיוון שהיא כל כך...מובנת מאליה. כשהגוף שלנו מתפקד היטב, כשהמכונית נוסעת, כשיש מים חמים במקלחת ואוכל על שולחננו, האם אנחנו זוכרים להודות על כך? הכרת תודה לכל הדברים, קטנים כגדולים, המסבים לנו אושר שקט וקבוע – זהו מרשם בדוק להגדלת הטוב בחיינו.

הכרת תודה גם לקשיים
הכרת תודה שלישית היא הקשה מכולן. זוהי הכרת תודה גם לחוויות הכואבות בחיינו, לאנשים שהעיקו עלינו, הרגיזו אותנו, פגעו בנו. הכרת תודה לתקופות של משבר, בהן חווינו סבל וקושי. עם השנים והניסיון שרכשנו, גילינו שלעיתים קרובות היוו מצבים אלה הזדמנויות לצמיחה ולימוד ובסופם התעשרנו בתובנות עמוקות שמלוות אותנו כל החיים. גם לאנשים שפגעו בנו אנו מכירים תודה שכן אלה, יותר מחברינו, מלמדים אותנו על יכולת החמלה והסליחה שבנו.

"אין אדם המסוגל להכרת תודה יותר מזה שיצא ממלכת הלילה"
אלי ויזל

הדלאי למה אומר שכשאנחנו מפסידים, אל לנו להפסיד את השיעור. כך שגם לאירועים הקשים בחיינו, יש להכיר תודה, ולעיתים קרובות ניווכח מאוחר יותר מה התועלת הטמונה בהם.

במחברת התודות שבערכה, אתם מוזמנים להתנסות ביצירת סינפסות של הכרת התודה על ידי כתיבה יומית. רצוי לכתוב לפחות חמש הכרות תודה מכל הקבוצות שהוזכרו. חזרה על הכתיבה במשך שלושים יום מבטיחה עלייה באופטימיות ובשמחת החיים. אחרי שהסתיימו שלושים הימים, ניתן להתמיד בהרגל לכל החיים ולפתח את היכולת למצוא בכל אדם ובכל מצב את הטוב שבו כדי להכיר לו תודה על כך. תרגול כזה נותן כלים להתמודד בשעת משבר וצער, ומאפשר לנו לזהות בכל מצב את קיומו של הטוב.
כתיבת חמישה משפטי הכרת תודה מקדמת בריאות אופטימית

1. Emmons, R.A., & McCullough, M.E. (2003). Counting blessings versus burdens Experimental studies of gratitude and subjective well-being in daily life  Journal of Personality and Social Psychology, 84, 377-389
   
2. Emmons, R.A. (2003). Acts of gratitude in organizations. In K. S. Cameron, J. E. Dutton, & R. E. Quinn (Eds.), Positive organizational scholarship (pp. 81-93). San Francisco: Berrett- Koehler Publishers.
   
3. Emmons, R.A., McCullough, M.E., & Tsang, J. (2003). The assessment of gratitude. In S. Lopez & C.R. Snyder (Eds.), Handbook of positive psychology assessment (pp. 327-342) Washington, DC: American Psychological Association
   
4. Emmons, R.A. (2001). Gratitude and mind-body health. Spirituality and Medicine Connection, 5, 1-7
   
5.  www.edge.org/3rd_culture/ramachandran06/ramachandran06_index.html